מה הדייר מקבל: ממ"ד, מרפסת, חניה או דירה חדשה

הדייר לא משלם על הפרויקט. היזם מממן אותו מהדירות החדשות שהוא מוכר, והדייר מקבל תמורה: תוספות לדירה הקיימת במסלול החיזוק, או דירה חדשה במסלול ההריסה. מה בדיוק מקבלים, ומה נהוג לבקש מעבר למינימום.

בחיזוק

• ממ"ד לכל דירה. זו הסיבה המקורית של כל התחום, והתוספת הבסיסית.
• מרפסת שמש, אם התכנון מאפשר.
• מעלית לבניין שאין בו, וחיזוק השלד.
• שיפוץ הרכוש המשותף: חזית, לובי, חדר מדרגות, לפעמים חניה.

הדירה עצמה נשארת, גדלה בשטח הממ"ד והמרפסת, והבניין נראה ומתפקד כמו חדש. ערך הדירה עולה בהתאם.

בהריסה ובנייה

• דירה חדשה בבניין החדש, גדולה מהדירה הישנה בשטח מוסכם. התוספת היא לב המשא ומתן.
• ממ"ד, מרפסת, חניה ומחסן, לפי מה שנקבע בהסכם.
• מפרט טכני של דירה חדשה: ריצוף, מטבח, חלונות. המפרט הוא נספח להסכם, ושווה לקרוא אותו.
• מיקום בבניין: קומה וכיוון דומים לדירה הישנה, או שיטת חלוקה מוסכמת מראש.

מעבר לדירה

בהריסה ובנייה היזם משלם לדיירים שכירות לדירה חלופית לכל תקופת הבנייה, הובלה לשני הכיוונים, ולרוב גם את שכר הטרחה של עורך הדין של הדיירים ושל המפקח מטעמם. המיסים שהחוק פוטר מהם, היזם נושא במה שנשאר. כל אלה צריכים להיות כתובים בהסכם, לא מובטחים בעל פה.

למה זה שונה מבניין לבניין

התמורה נגזרת מהכדאיות: כמה דירות חדשות היזם יכול לבנות ולמכור במגרש הזה, ובאיזה מחיר. בניין קטן על מגרש גדול בעיר מבוקשת יקבל יותר מבניין גדול על מגרש צפוף בפריפריה. לכן אין "תמורה מקובלת" אחת, ויש בדיקה כלכלית שעושים לפני המשא ומתן, לא אחריו.