אחד האתגרים של וילות גדולות הוא שהן מרגישות ריקות. הקונספט שלנו היה לחלק את הקומה הראשונה לארבעה אזורי חיים נפרדים, כל אחד אינטימי לכשעצמו, שמתחברים דרך גרעין אחד מרכזי של חיים משותפים.
הבית מתחיל מהכניסה לחצר פנימית עם פאטיו פתוח לשמיים, שם משפחה אוכלת רוב ערבי הקיץ. החצר היא הלב, וכל החלקים האחרים מסתעפים ממנה. המטבח, חדר העבודה של ההורים, חדרי הילדים, הסלון, כולם נראים אל החצר אבל גם ניתנים לבידוד מלא בדלת אחת.
הפלטה זהה לאורך כל הבית: לבני שיש קוורץ, עץ אלון אדום, שיש קלקטה לבן ואפור. הבחירה לא להמציא פלטה שונה לכל חדר היא מה שהופך את הבית גדול שהוא לבית הרמוני שהוא.
חצר פתוחה לשמיים, 32 מ״ר, מוקפת בארבע חזיתות הבית. הלב המבני והרגשי של הוילה.
מדרגות מעץ אגוז מסיבי, בלי מעקה פנימי, מחוברות לקיר אחד. אובייקט אדריכלי בעצמו.
בריכה בארוכה 18 מטר, ללא קצה נראה, מולקת אל גבול המגרש. שילוב עם נוף הפארק הציבורי.
מטבח כפול: ויטרינה (איטה גלויה) + פנים (סקאלרי), שני חללים, פלטה אחת.