מועצה אזורית רמת הנגב מחזיקה אלפי דונמים של קרקע חקלאית, חלקה מעובדת, חלקה לא. אנחנו זיהינו 120 דונם שלא עברו עיבוד אקטיבי כבר עשור (קרקע מלוחה מדי, מים יקרים מדי). הגענו עם הצעה: שותפות יזמית, אנחנו מקימים, מנהלים, ומחלקים 60% מהרווח השנתי למועצה, 40% לקרן ירוקה משותפת.
התהליך לקח 22 חודשים: רישוי הסדרת קרקע, אישור ועדה מרחבית, אישור רשות החשמל, מימון בנקאי. בסוף הקמנו שדה של 19,500 פאנלים BiFacial (דו-פאני, מנצלים את ההחזרה מהקרקע הבהירה). המערכת מייצרת 14,800 MWh בשנה, מספיק לייצור של 3,800 בתים.
הפיצ׳ר הייחודי: מודל ה"אגרי-וולטאיק". בין שורות הפאנלים אנחנו מגדלים צמחי תבלין מעמידי יובש, יחד עם משק חקלאי מקומי. הקרקע מנוצלת פעמיים: אנרגיה למעלה, חקלאות למטה. ההכנסה החקלאית הזעירה (כ-180K ₪/שנה) מצדיקה את הקרקע מנקודת מבט תכנונית, ומאפשרת רישיון "חקלאי" ולא "תעשייתי".
המועצה לא שילמה שקל, אבל מקבלת 60% מהרווח השנתי. מודל שמשחזרים בארבעה פרויקטים נוספים בשלבי תכנון.
בין שורות הפאנלים, צמחי תבלין מעמידי יובש. שילוב אנרגיה וחקלאות שמצדיק תכנונית קרקע חקלאית.
BiFacial, מייצרים גם מהחזרת השמש מהקרקע. במדבר עם קרקע בהירה, תוספת תפוקה של 11%.
הקמנו צוות תפעול בן 6 אנשים שגרים בקיבוצי האזור, מבנה שעבד יותר טוב מקריאה לטכנאי מתל אביב כל פעם.
מודל השותפות שהמצאנו עם רמת הנגב פתוח לכל מועצה. ROI יציב, סיכון נמוך, ומלוא ההסדרה אצלנו.
שיחה על שותפות יזמית